ביקורת ספר: לה' תימן ולאשרתו

לה' תימן ולאשרתו: הכתובות והציורים מכונתילת עג'רוד ('חורבת תימן') בסיני; עורכים שמואל אחיטוב ואסתר אשל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, 2015.

כששוטטתי לתומי בשבוע הספר האחרון וראיתי את הספר הזה, היה לי ברור שהוא בא הביתה. קודם כל, כי כונתילת עג'רוד היא אחד המקורות הישירים (דרך ממצאים ארכאולוגיים) שמראים על אתר פולחן דואותאיסטי ליהוה ואשרה, פולחן שקיימו כוהנים רשמיים מטעם המלוכה. ושנית, כי הספר הזה מתאר בפרוטרוט את הממצאים, מה שנותן עוד קונטקסט, וזה חשוב.

ביקורת וחלקים מעניינים מהספר, למטה :)

נתחיל מהביקורת. זה ספר שנכתב על ידי ארכיאולוגים עבור ארכיאולוגים. הוא מתאר בצורה מפורטת *מאוד* כל פסיק אות וכל שבר חרס (יש כמה עמודים בהם מופיעים שברי חרס עם אות אחת עליהם, אבל גם להם נתנו מקום בספר), משווה את צורת הכתיבה לצורות מקובלות בזמנו, משווה את הציורים שנמצאו למקבילות בנות זמנן, מתאר איך ואיפה נמצאו הממצאים, מביא מפות מפורטות, ובאופן כללי נותן את כל המידע הטכני האפשרי שאפשר לתאר בו את התל. מובאים תרגומים משוערים של מקטעי הטקסט שנמצאו. הספר כתוב בצורה ברורה מאוד.
הכותבים נזהרים מלהיכנס לפרשנות של משמעות הממצאים, ואיפה שהם מפרשים אותם הם מביאים מספר דיעות בתחום- אני מכבדת את זה אקדמית אבל מתוסכלת מזה אישית ;) הם כן מעלים את האפשרות לפולחן דואותאיסטי, אבל אז ממשיכים הלאה ומעלים את האפשרות שזה הכל שרבוטים של סופר מתלמד, או שהסמלים שעשויים לייצג אל ואלה ומתפללים מרימים את ידיהם אלה בעצם ציורים להגנה של האל בס על שיירה של אנשי שררה.

ועכשיו לחלקים המעניינים: שלפתי כמה דברים שלא ידעתי על התל ומצאו חן בעיני.
קצת הקשר: האתר נמצא בצפון סיני, בצומת שבילים בין הדרכים לירושלים וקדש ברנע. הממצאים תוארכו ל800 לפנה"ס, ימי בית ראשון (לפני ראשוני נביאי הכתב, מיכה וישעיהו). ניתוח של אופן הכתיבה וסוג הממצאים מראה השפעה צפונית חזקה של ממלכת ישראל. חוקרי האתר הסיקו כי הוא נבנה ביוזמה ממלכתית של ממלכת ישראל, התקיים זמן קצר, ונעזב באחת, אולי בהוראה מלמעלה או עקב הפסקת האספקה, ואולי עקב רעידת אדמה

המבנה הגדול מבין השניים כלל חצר מרכזית, מחסנים, ו'חדר ספסלים'- חדר מטוייח לבן, בו הונחו מנחות על ספסלי אבן ארוכים חצובים בקיר. אחרי שכילו אותן הכלים הועברו לחדר אחר, לגניזה. בחדר הספסלים נמצאו הממצאים שכללו ברכות והקדשות.
מחוץ למבנה הקטן מבין השניים היתה במת אבן. אל האגף הדרומי של המבנה נכנסו דרך פתח צר שהוליך אל חצר קטנה. מדרום לחצר הקטנה התגלה מה שנראה כמתקן שכלל שני אגנים קטנים, שונים בגודלם, מטויחים בטיח לבן מבהיק.

ציורי הכדים:

את הציורים תיארו חכמים ממני במקומות שונים.
(נניח, Dever- Did God have a Wife(

בקצרה, על אחד הכדים תוארו שני יעלים לצידיו של עץ תמר, ('עץ חיים') שנמצא מעל אריה, כל אלה סמלים של האלה, היעלים והתמר סמלים של אשרה. בצידו השני פרה מניקה עגל, שני דמויות אנתרופומורפיות (זכר ונקבה), דמות מנגנת בכלי מיתר.  על כד נוסף נמצא ציור של חמש דמויות שמרימות את ידיהן בתנועת תפילה. (או תהלוכה של אנשי שררה, לפי הדוגמה שמצויירת על בגדיהם(

הייחוד של האתר הוא בכתובות שנמצאו בו. תיעתוק מכתב עברי:
"אמר.ליהלי.וליועשה..ול[…}ברכת.אתכם.ליהוה.שמרן.ולאשרתה "
"אמר אמריו אמרל.אדני.השלם.את.ברכתך.ליהוה תמן ולאשרתה. יברך וישמרך ויהי עם אדני"
"ליהוה.התמן ולאשרתה. — כל אשר ישאל מאש חנן הא ואם פתה ונתן לה יהו כלבבה"

כתובת עברית בכתב פניקי:
"יארך.ימם.וישבעו [ו]יתנו.לשם[. י]הוה[.]תימן ולאשרת[ה]

(חשוב להזכיר שבזמן המקרא 'תימן' ציין את איזור הדרום באופן כללי, כלומר 'ימין' כשמסתכלים מזרחה)

עוד דברים רנדומליים ומעניינים: הכתובות מזכירות נוסח של ברכת כהנים וכתובות בדיו אדומה. באתר נמצאו רימונים ופיסות עצי ארז לבנון, אלה ושקמה (שממש לא צמחו באיזור התל) ושלוש ערימות של חלוקי נחל שנלקטו מהנחל שלרגלי הגבעה. באתר נמצאו גם חלקי נול ומשקולות אריגה, ובדי פשתן באיכות גבוהה. יצויין שבדי פשתן היו פחות נפוצים בארץ, ומאפיינים בגדי כהונה. הבדים כללו פיסות שעטנז (אסורות לפי המקרא( בצבעי אדום וכחול
ציורים על הקיר כללו מוטיבים של רימונים ומים.
באתר נמצאו גם שתי אבנים מלבניות עם שקע חרוט קרוב לראשון, שמזכירות מצבות פולחניות.
על חלק מהפיטסים ששימשו לאכסון מזון היה חרות 'לשרער', כלומר לשר העיר, על אחרים אותיות א או י שמסמלות תרומות, והם היו עשויים מאדמת חוואר ירושלמי- שני ממצאים שמראים שהיו בתל אנשים שנשלחו על ידי הממלכה ונתמכו על ידיה, וכנראה היו כוהנים או לוויים. קטעי אלפבית על מספר שברי כדים מראים כי היו כאן תלמידים, פרחי כהונה.
עוד משהו- אחת כתובות הברכה היא 'לעבדיו בן עדנה ברך הא ליהו'. הסיומת 'יהו' היא ישראלית (לא יהודאית(, אבל מה שתפס אותי זה השם עדנה. אפשרי שזה שם נשי ויש כאן שיוך לשם האם, וזה מעניין בעיני. על חרס אחר כתוב 'לעדה', וגם זה שם נשי מקראי.

——————

מה אני לומדת מכל זה?
שבארץ הזאת עבדו את האל והאלה בפניהם המקומיות, גם בשלב שלאל כבר קראו יהוה. שהפולחן הזה היה גם חלק מהפולחן הרשמי של העם, ולא רק תופעת שוליים. שעץ התמר, היעלים, וגם רימונים, הוקדשו לאלים. ושהכהנים שחיו פה מצאו מה לעשות עם שאריות מנחות שנשארו אחרי טקס- זורקים אותם בחדר גניזה ומשאירים לארכיאולוגים.

מחשבה אחת על “ביקורת ספר: לה' תימן ולאשרתו

  1. זה ספר ממש טוב, וגם מעניין מבחינת הפרשנות לכל העניין של אשת אלוהים בתנ"ך. אהבתי מאוד את הכתיבה שלך – תמשיכי להביא עוד דברים מעניינים:)

השאירו תגובתכם

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s