שלומות לכם מבקרים יקרים, אם הגעתם לבלוג שלנו כנראה שאתם מתעניינים מעט בכנענות (וכפועל יוצא של כך-גם בפגאניזם).
יצא לי לעיין ברשומות (פוסטים) שפרסמו חבריי לבלוג והיה דבר אחד שלא מצאתי והוא הקשר האישי שלנו אחד לשני.
ולכן, הנה מעט רקע כללי על אותה חבורה מוזרה שעומדת מאחורי בלוג זה:
אתחיל בקל ביותר – אני, בן ענת, עובד עם האלה ענת (אלת המלחמה והציד הכנענית) כבר יותר מעשור, ומקיים אורח חיים פגאני במשך כל אותה התקופה.
את חנירשף אני מכיר כבר כמעט שנתיים וכך גם את בת אשרה. לפני קצת פחות משנה נכנסתי למסגרת מסויימת ושם פגשתי את עזרובעל (גם חנירשף שייך לאותה המסגרת מה שמחבר אותנו מעבר לחברות רגילה).
תוך כדי שיחות ודיונים בנושא כנען עלה הרעיון (אינני זוכר מי היה הראשון שהעלה את הנושא אך בטוחני כי הייתה זאת בת אשרה שיזמה-לפחות כרעיון-את עניין גיבוש הכנעניות בארץ). ממפגש למפגש גברו הדיונים, הרעיונות נערמו ובשבת אחת מצאתי את עצמי חוקר יחד עם עזרובעל את מקומו הנוכחי של הר אינביב, המופיע במגילות אוגרית כמקום משכנה של ענת (לפי השערות ארכיאולוגיות מדובר ככל הנראה בהר החרמון).
כך, לאחר דיונים ארוכים "על הנייר", החליטה בת אשרה להקים את הבלוג הנוכחי.
הרעיון לכתוב על כנענות ממבט אישי שימח אותי עד מאוד מכיוון שכאן אני לא חייב לכתוב מאמרים ארוכים או לדון בטקסטים עתיקים (2 דברים שמאוד אהובים עליי,דרך אגב). כאן אני יכול לכתוב מה אני חושב על הדברים בפשט, איך אני מתנהג ביום יום ככנעני שחי על האדמה הזאת, כיצד אני עורך טקסים לענת, חוגג את עונות השנה עם ים, דגן, ובעל, מבקש בריאות מרשף ומודה כל יום לאשרה ועליון…
כשמספר חברים נפגשו בשישי האחרון לויסקי לכבוד דגון (יוזמה של עזרובעל שגם חנירשף לקח בה חלק) נבצר ממני להגיע כי הייתי עם שעורה בעין (אח…חוש הומור של אלים זה נחמד!); היום כשירד גשם ברחבי כנען,בת אשרה מיהרה להתקשר ולבשר לי(מאוחר יותר דיברתי על כך גם עם עזרובעל); כי ככה אנחנו חיים,לא דרך טקסטים עתיקים, לא דרך מסורות לא ברורות – אנחנו מתקשרים עם האלים שלנו, דרך הטבע – כמו שנוח לנו.
בנימה אישית אני אוסיף כי אני אשמח אם תכנסו לכאן לעיתים תכופות ותתעדכנו במה שיש לחבורתנו הצנוע להציע לכם בנושא.
ברוכים הבאים לכנען!
בן ענת-מזרח כנען.
כנען זה כאן 