מתגעגעת.

אני כותבת מתוך געגוע.

עשיתי טקס קטן לפני שבועיים, לכמה חברות. טקס לא פגאני כמעט בכלל, ממש מיני-טקס, אבל הוא עשה טוב, ולכן הכוהנת שבי התחילה להתעורר.

ראיתי סרט לאחרונה, סרט יפהפה מצוייר, מבוסס על מיתולוגיה אירית. וכל הסרט סובב את הים. יצא וגם ראיתי אותו בחיפה, אחרי שכל הדרך לחיפה הים קורץ לי מכביש החוף.

ואני מתגעגעת לתחושה הזאת של הגלים שנושאים אותי- יותר מזה, אני מתגעגעת לתחושה של הפליאה, של עולם שמלא בסמלים שמדברים אלי ואני אליהם.
אני מתגעגעת לקשר שלי עם האלה. ואני יודעת שהוא שם, ברגע שאנער ממנו את הבלאגן שהצטבר.

עזבתי את השבט שלי לפני כמה חודשים. הרעיון המקורי היה לפנות זמן לכמה תהליכים שהייתי צריכה לעבור, ואכן עברתי אותם. אבל מרחב שנפתח טיבו להיסתם, אם לא יוצקים לתוכו משהו חדש; והיומיום סחף אותי, כדרכו של היומיום; ועברו חורף ואביב ועברו לילות של ירח מלא, ועבר יום ההולדת של הבת שלי-  וחוויתיי את כולם כימים, פשוט ימים. ולא הספקתי אפילו להרגיש שמשהו חסר. ועכשיו זה מכה בי וזה עצוב.
אפילו השרשרת שלי (עם תליון העץ) נקרעה, אם הייתי צריכה שעון מעורר.

ועכשיו הים לאורך כביש החוף מזכיר לי שאשרה עדיין שם.

יש לי הרגל- שעדיין שמרתי- של לקנות תפוח אדום עבור אשרה כשאני עושה קניות אצל הירקן. וכשאני שמה תפוח חדש, אני אוכלת את הישן (או לפחות שמה אותו במקרר כדי שאוכל אותו מתישהו). מנחה כזאת. תפוחים הם סלחניים, ויכולים לחכות.
אתמול השתמשתי בתפוח לכישוף-מטבח שכזה. הכנסתי פנימה אגס (אביב), תפוח (התפוח שהיה על המזבח), פטל אדום (קיץ, ונשיות), רוזמרין (זיכרון, וים, וריפוי), וקמח שקדים (כדי שזה יהיה טעים. אבל  לשקדים יש את המקום שלהם והסמליות שלהם). ובין לטפל בילדה והבלאגן של היומיום, הצלחתי להתרכז מספיק, הכנסתי את הפלא לתנור, הבית התמלא בריח של רוזמרין ופירות.

צעד צעד.

להגיע לים. לעשות מקום למזבח שלי. לתקן את השרשרת. להיזכר בפולחן היומי. לחזור לעץ שלי.
לבקש את הדרכת אימהות-אימותי. אם הן הצליחו למצוא את הנשגב ביומיום, אם הן קיימו פולחן ביתי כחלק מהחיים שלהן, גם אני אצליח.

מודעות פרסומת

מבנה טקס לא כנעני במיוחד

התלבטתי אם להעלות את זה לכאן. מבנה הטקס בעיקר מושפע מריקליימינג וויקה, ובינו לבין פולחן טקסי כנעני כל קשר מקרי בהחלט. אבל המרחב האינטרנטי הזה הפך להיות המקום בו אני חולקת חוויות טקסיות, ושאלו אותי אנשים מה זה טקס ואיך אוכלים אותו, ואיך מתכננים אותו, והייתי שמחה שיהיה לי מקום לשלוח אותם אליו בו יהיה את המידע הזה, ולכן; הא לכם מבנה טקס כפי שקיבלתיו ממורותי האקלקטיות למדי.

להמשיך לקרוא

אביב

נהיה אביב פתאום. הכל פורח בשפע חיים אינסופית, איזה פלא!

מרגישה שגם אני מתחדשת, מתעוררת. פתאום יש פרחים ללקט למזבח, וחשק לצאת החוצה, חשק לעשות וליצור.
סידרתי מחדש את המזבח. היתה לאחרונה תקופה שלא ממש עבדתי עם האלים, אז כיסיתי את הצלמיות ושמתי אותן מתחת למזבח. ועכשיו החזרתי אותן למזבח, הקטרתי מור ולבונה והכל מרגיש חי מאוד.

מנקה את הבית, מסירה את האבק. רוצה גם להסיר את האבק מהבלוג הזה, שנמנם לו לאחרונה. רוצה לחזור לכשפים פשוטים וטובים, עם הרגליים בקרקע והידיים עסוקות.
הבנתי שהיו שלל דברים שקרו אצלי ולא כתבתי כאן, כי הם לא הרגישו לי 'כנעניים'. אני עדיין תוהה איך לאזן את זה. מצד אחד, אני רוצה שהפלטפורמה הזאת תהיה המקום העיקרי שלי לחלוק את העבודה שלי- מצד שני העבודה שלי לא תמיד 'כנענית' ממש.
ניחא. לא נראה לי שזה יפריע למישהו, ו'מתוך שלא לשמה בא לשמה'- אם אכתוב יותר על דברים כלליים, גם יזרמו לכאן יותר דברים כנעניים :)

וכעת, ללכת להכין מקלות טיהור (מרווה ורוזמרין) ולסדר את הקטורות שלי (כולל כמות לא פרופורציונאלית של קטורת יסמין)