מזמור לניכל

אל ירח יצאתי לבקש אהובתו

אשר בפרדסים שוכנת ולומר לה בחסותו

"ניכל, ריח בוסתנייך את ליבי גנב

הו, מר גורלי שוטה מאוהב

שלחי כושרותייך אל זאת שנפשי אוהבת

היא אינה יודעת מדוע רוחי נעצבת"

הביטה בי ניכל וניגבה את הבוסתן הדומע

"יקיר שלי, הסכת. האם אינך שומע?

משק כנפיי קושרות-עפות הן למרחב

אל אהובתך נושאות הן, מפרדסי, תפוח מוזהב

וכאשר תנגוס בו, תרגיש את חום ליבך

תגיע לפרדס והיא תהיה כולה שלך"

אז יצאתי הפרדסה לחכות לאהובה

עיניים של תקווה לה שיערה הוא אהבה

והיא באה עם תפוח זהוב בידה

ונשקה לי על שפתיי -אז לחשתי בתודה

",אלת הבוסתנים. זאת שבועתי לנצח נצחים

כי את בחירת נפשי אשא לי כאן בין העצים"

וירח חייך ממעל ואיתו יחדיו כושרות

והם שרים שירי אהבה מעל הרים ונהרות

השאירו תגובתכם

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s