בָּתֵּי-נֶפֶשׁ לָעַשְׁתֹּרֶת \ שאול טשרניחובסקי

מֵאַשְׁמֹרֶת עַד אַשְׁמֹרֶת הֵן צוֹנְרוֹת-סוֹרְדוֹת בְּחֶבֶל –

אֵשֶׁת-אִישׁ, עַלְמָה, רִיבָה –
בָּתֵּי-נֶפֶשׁ לָעַשְׁתֹּרֶת: לוּלָאוֹת עוֹלוֹת בַּחֶבֶל,
עֲנִיבָה לַעֲנִיבָה,
כָּמסֹרֶת: אֶל קוֹל נֵבֶל, מַנְגִּינָה וְהֵד נִיבָהּ.

אַרְגָּמָן, שָׁנִי וּתְכֵלֶת: אֶרֶץ, מַיִם וְשַׁלְהֶבֶת –
יְסוֹדוֹת עוֹלָם גֻּלָּם;
חוּר כַּרְפַּס וָבוּץ; תּוֹחֶלֶת, אֱמוּנָה וְסוֹד הַמָּוֶת –
מִפְלָאָה לְלֵב כֻּלָּם,
סוֹד כּוֹלֶלֶת, אֵשׁ צוֹרֶבֶת קִיּוּמָם בְּחוּג גְּבוּלָם.

לָעַשְׁתֹּרֶת הַנִּדְגֶּלֶת בָּאֵלִים וּבִכְשָׁפֶיהָ,
מְתוּקָה וְנוֹרָאָה,
הָעַשְׁתֹּרֶת הַמּוֹשֶׁלֶת גַּם בִּקְהַל כָּל אֱלוֹהֶיהָ
בְּהֶפְקֵר הַהַפְרָאָה,
לְלֹא שֶׁלֶט, בַּעֲצוּמֶיהָ בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה.

וּבִזְכוּת כָּל חוּט בָּאֶרֶג, כָּל נִימָה וְנִימָה נִכְנֶסֶת,
לוּלָאָה וַעֲנִיבָה,
יִתּוֹסֵף גַּל חַם כַּפֶּרֶג, אֹשֶׁר חַם עַל גַּבֵּי כֶסֶת,
אֹשֶׁר אַהֲבָה נְדִיבָה,
בְּכָל פֶּרֶק אֵשׁ תּוֹסֶפֶת חֲמוּדָה וַחֲבִיבָה.

וּבִזְכוּת כָּל חוּט בָּרֶשֶׁת, כָּל נִימָה וְנִימָה נוֹסֶפֶת,
עֲנִיבָה וְלוּלָאָה,
יְחַבֵּק בִּזְרוֹעַ-עֶשֶׁת, בִּנְשִׁיקָה נְשִׁיקָה רוֹדֶפֶת
וּלְטִיפָה תַּאֲוָה מְלֵאָה,
הַנִּכְבֶּשֶׁת, הַנִּכְסֶפֶת וְּמְאֲהָבִים לֵאָה.

הֵן סוֹרְדוֹת, אוּלָם בֵּינְתַיִם מַפְסִיקוֹת הֵן אֶת הָאֶרֶג,
מַפְסִיקוֹת הָעֲבוֹדָה
בְּרִקּוּד וּמְחוֹל-מַחֲנַיִם כְּמַהּ-דּוֹדִים וּמְלֵא-הָעֶרֶג
לָאֵלָה בְּחֵן-סוֹדָהּ.
שִׁבְעָתַיִם סֹרַג סֶרֶג! לָעַשְׁתֹּרֶת מְחוֹל תּוֹדָה!

בָּתֵּי-נֶפֶשׁ! וּבְכָל בַּיִת: פְּרִי הָדָר זְהֹב לְחָיַיִם,
מֵעַנְפֵי הָעֳרָבָה,
עֵץ הַשֶּׁמֶן, עֵץ הַזַּיִת, כַּף שֶׁל דֶּקֶל דַּק-מָתְנַיִם
וַהֲדַס, יַרְקוֹ כָּבָה,
שִׂים בַּבַּיִת שְׁנַיִם שְׁנַיִם בְּכַוָּנָה וּמַחֲשָׁבָה.

כֵּן תְּהִי אַהֲבָתֵנוּ בְּעֵינָהּ תָּמִיד עוֹמֶדֶת:
רְטֻבָּה כָעֲרָבָה,
עֲסִיסִית כַּהֲדַר גַּנֵּנוּ, כְּתָמָר בְּקַרְקַע מוֹרֶדֶת
שֶׁעָלָה, הָלַךְ וְגָבַהּ,
כְּזֵיתֵנוּ- לֹא נִפְרֶדֶת, כַּהֲדַס לְעוֹלָם רָוָה.

ירושלים, 26.10.1935